מעט עליי
מילים קצרות אשר טומנות בחיקן מסע ארוך
ראשית אבחר לציין כי הרבה לפני שלל התארים, ההגדרות והחוויות שאספתי במהלך דרכי היני קודם כל אישות בבריאה האינסופית אשר נעה בהרמוניה בין גוף ממשי לצד רוח נשמתית. ובכן, שמי רינת ומתגוררת כיום באזור הצפון הפסטורלי והירוק, כיאה לכך מחוברת מאוד לטבע, לבעלי החיים, לים, לעצים, לשקט, לצמחים ולשלל השפע שקיים מסביבי. החל מילדותי ועד עצם היום, חוויתי אירועים שונים אשר הציבו בפניי אתגרים רבים, ועם אשתף על קצה המזלג אספר לכם שבבית הספר הייתי ילדה מוחרמת במהלך 10 שנים רצופות, וחשתי בכך נידוי ובבדידות ביום אחר יום, במהלך השנים הללו התמודדתי כאמור עם חוסר ביטחון, פחדים וספקות, דימוי וערך עצמי נמוך, ביקורת עצמית שלילית עד לכדי הפרעות אכילה (אנורקסיה) שליוותה את היותי במהלך שנותיי הבוגרות. לשמחתי, עם סיומי את בית הספר, וגיוסי לצבא חיי זכו לתפנית רדיקלית בפן החברתי בפרט, לפתע זכיתי לייצר לעצמי קשרים חדשים וסביבה ראויה, תומכת ואוהבת של חברים חדשים אשר איתם ביליתי רבות ומורל רוחי השתנה פלאים בהתאם לאלו נסיבות החיים. אך עד מהרה זכיתי להכיר בשנית את אותם דפוסי הפעולה וההתנהגות הישנים, וכאשר השתחררתי מתקופת השירות, מצאתי עצמי בכאוס רגשי שטרם ידעתי לכנות את שמו. אולם, לצד קשיים ואתגרים כואבים מאוד במערכות היחסים הקרובות, נאבקתי אל מול עצמי וסביב היכולת להמשיך ולנהל את חיי באופן השגרתי. עד שביום מן הימים נפל האסימון שאני למעשה מתמודדת עם תופעת החרדות בדגש על חרדה חברתית, אשר התלוו אליה גם התקפי חרדה רבים שאף גרמו לי להתנזר מכל פעילות \השתתפות המונית, כך שבאותם הימים (אשר הפכו עד מהרה לשנים ממושכות) הייתי מסתגרת בחדרי בהעדר כל רצון ושליטה ושרויה בצל עלטה איומה. כמו כן בעיצומה של תקופת החרדות, הגיחה אל חיינו כידוע מגפת הקורונה אשר הצליחה להביא להחמרה במצבי הרגשי ולשתק בכך את פעילותי היומית מקצה אל קצה. כתוצאה מכך לא הייתה לי האפשרות לכלכל את עצמי, ללמוד, לעבוד או אף לחוש עצמאות בכל רובד שהוא, בשל כך חשתי באותם הימים אבודה, מתוסכלת ומדוכדכת במידה כה רבה, ללא יכולת לשתף בתחושותיי, וכפועל יוצא מכך לא לחוש אהבה, קבלה, והכלה אלא להמשיך להיאבק בגפי בלבד עם הלך המחשבות הטורדניות, החרדות והתסכול הרב
התפנית בחיי
לאור כל האמור לעיל, הייתה לי הזכות לחולל בחיי תפנית רחבה ומשמעותית, לזהו המסע יצאתי עם אמונה ותקווה בעצמי ובבורא עולם (לצד דפוס האמונה שכל תרחיש מתקיים בשביל ולמען טובתי העליונה) עם אחותי היקרה ועם שני כלביי האהובים והמיוחדים במינם. בתחילתו של המסע הייתי משוחחת ובוחרת לשתף המון מתחושתיי את אחותי היחידה אשר לשמחתי תמיד הייתה בעבורי אוזן קשבת, מכילה וחומלת. ולצד שיחות משותפות אל תוך הלילה הייתי בוחרת גם כן לבלות את מרבית הזמן לצד שהות ומשחק עם הכלבים שאיתי בכדי לנסות ולטשטש במעט את הקשיים הרבים. כמו כן בחירתי זו הטיבה עם תחושותיי באופן ניכר כך שרק לצידם חשתי לפתע אהובה, רצויה, שייכת ובלתי נשפטת כלל. השהות הרצופה עימם כאמור גרמה לי לחדד את המוטיבציה והרצון הפנימי אשר משכבר היו קיימים בקרבי ולגייס את אלו על מנת להתחיל טיפול פסיכולוגי למשך כשנה, במהלכו התחלתי לטפס במעלה ההר הרגשי שבתוכי ולבצע בכל יום ויום פעולה אחת לכל הפחות אשר תטיב עם תחושותיי הדאובות ותביא בכך להקלה בעוצמותיהן .וכך החל מאותה העת הייתי בוחרת לגייס את שארית כוחותיי הפנימיים ולצאת עם עצמי ובחסותי לאותו המסע שהתחיל כאמור לפניי מספר שנים ונמשך גם עד יומי הנוכחי. במהלך ימים חשוכים בהם החרדות, הבדידות ומגפת הקורונה היו מנת חלקי, הייתי בוחרת בכל פעם מחדש לצאת אל חיק הטבע הסמוך למקום מגוריי להביט בציפורים הנעות בחופשיות במרום, להריח את הצמחים השונים מסביבי, להתבונן בצמחים, ולחוש בכך אהובה ומוגנת בין צמרות העצים. כמו כן הנהירה לחיק הטבע התרחשה בחיי במהלך תקופה ממושכת אשר בכל עת הצליחה לשנות מעט מנקודת המבט האפלה שבחיי, ולהכניס במקומה אלומת אור חדשה, ומפעם לפעם הרצון הפנימי גבר להגיע אל עבר מקומות נוספים בכדי להמשיך לחוש את תחושת הרווחה והטיהור, ומאותה ההתבודדות בחיק הטבע, בחרתי לשהות גם בין חופי הים השונים, להביט ולשמוע את רחשי הגלים אשר פעמים רבות הציגו בפניי את מיצג נשמתי כך, שלעיתים היו הם סוערים ולעיתים אחדות שקטים אך תמיד הבטיחו ואף קיימו את תנועתם הממשית. לצד הגעתי לטבע/לחופי הים בפעם אחר פעם חשתי בטיהור הנשמה המצולקת שבחיקי באופן היסודי והעמוק. ומכאן הדרך שלי להתפתחות, למידה ואהבה עצמית הייתה לגמרי סלולה. ושינויי הרגלים החלו להיווצר ''מעצמם'' לפתע בחרתי לצייר, לכתוב שירה, ליצור אומנות, להתחיל לכתוב ספרים שונים, וככלל להשקיע בעצמי תוך התמקדות וריכוז בתחומי עניין ועיסוק אשר גרמו לי לחוש רווחה, פורקן וסיפוק גדול. ובכך מצאתי עצמי בכל יום מקפידה על ניהול הזמנים החדש באופן שמעתה יטיב עימי. וכל שינויי ההרגלים הללו התרחש כאמור לצד למידה וקריאה ממושכת של שלל ספרים, ומאמרים בנושאים שונים, צפייה בסרטונים בעלי ערך ומשמעות עבורי, האזנה לפודקסטים (הסכתים) וכיוצא בזה. כאמור ההתמדה והשילוב שבין הנאה ללמידה העצימו את סיכויי ההצלחה לגבור אל מעל הקשיים והצלקות שהיו קיימים בחיקי עד עתה, ובאמצעות כך להוליד בחיי מציאות חדשה במהלכה הייני שואפת וכמהה להעניק עבור כל אדם טעימה ממסע חיי האישי, לצד הידע המקצועי שצברתי במהלך השנים וזאת על מנת לעורר השראה, תקווה והתבוננות נוספת על אתגרי חיינו בכדי להנחיל ולדייק כיצד יהיה ביכולתנו להפוך את אלו להזדמנויות חדשות ומדויקות, בהתאם לגרסה הנוכחית בדמותה אנו ניצבים כיום